להפסיק לדאוג היום! מיינדפולנס מזווית שאולי לא הכרתם

לא יודע מה אתכם, אבל שנים חשבתי שמיינדפולנס זה לא בשבילי וזה מתאים רק ל"רוחניקים", אנשים שמתרגלים יוגה או אנשים שבאופן כללי לא כל כך מחוברים לעובדות ולוגיקה (מחשבה של מהנדס סובייטי קלאסי).

לשמחתי תפסתי את עצמי חושב ככה והבנתי שהדעה שלי לא מבוססת על עובדות ומורכבת מכל מיני דעות של אנשים אחרים או רושם כללי שלא ידעתי למצוא את מקורו. החלטתי שאני הולך להיכנס לעומק העניין ולהבין מה זה המיינדפולנס הזה שכולם לא מפסיקים לדבר עליו ומה שגיליתי הפתיעה אותי מאוד.

נתחיל בציטוט שקרוב לליבי

"אל תשכון בעבר, אל תחלום על העתיד, תפקס את התודעה על הרגע הקיים" בודהה

מה זה דאגה?

דאגה הינה אחת מהתכונות או הרגשות שמחברת את כל האנשים ללא קשר למצב הסוציו-אקונומי, המין, צבע עור או השפה, כולנו דואגים לגבי משהו. מידת הדאגה והחוזק שלה וכמה היא משפיע על חיי היום יום שלנו תלויה בהמון מרכיבים שלא נכנס אליהם בפוסט הזה. מה שכן נכנס אליו זה מה מאחד את כל הדאגות?

אני רוצה שתזכרו בפעם האחרונה שדאגתם לגבי משהו ותשאלו את עצמכם:

1. ממה דאגתי? או מה הסיבה שדאגתי?

2. באיזה סיטואציה הדאגה עלתה בפעם הראשונה?

3. מה עשיתם בזמן שחוויתם את הדאגה?

4. מה גרם לכם להפסיק לדאוג?

אני אענה על השאלות האלה ביחד אתכם:

1. דאגתי שאנשים לא יתחברו או יבינו את הפוסט שאני כותב עכשיו

2. חשבתי על זה שאני רוצה לכתוב פוסט על מיינדפולנס

3. אכלתי ארוחת צהריים

4. דיברתי בטלפון עם חבר שסיפר לי הקורס צלילה שהוא עשה

*שתפו את התשובות שלכם בתגובות.

ברוב המקרים כשחשבתי על הדאגה שלי ועניתי על השאלות האלה, הגעתי למסקנה שדאגתי לגבי משהו שעוד לא קרה, דאגתי לגבי העתיד. בחלק מהמקרים הדאגה הייתה לגבי משהו שכבר קרה, לגבי העבר. כמו בדוגמה למעלה, בזמן שאכלתי ארוחת צהריים חשבתי על משהו עתידי שהעלה בי דאגה. מה שהסיח את תשומת הלב שלי מהארוחה עצמה לכיוון סיטואציה דמיונית לחלוטין שעדיין לא התקיימה.

אם באמת תחשבו על הדאגות שלכם, תבינו שהן מתייחסות לעבר או העתיד אבל לא קשורות לסיטואציה הנוכחית בה אתם נמצאים (אין קשר בין ארוחת צהריים לכתיבת פוסט לגבי מיינדפולנס).

מה גרם לי להפסיק לדאוג? שיחת טלפון שהביאה את תשומת הלב שלי לשיחה עצמה ובעצם להווה. במצב זה אני לא יכול לדאוג לגבי העבר או העתיד כי אני לחלוטין מפוקס על מה שקורה סביבי כרגע.

אז מה זה בעצם מיינדפולנס?

במהלך היום יום שלנו יש לנו אלפי מחשבות שרצות בראש, רובן מחשבות לא מודעות וחלקן מודעות.

תחשבו על האנלוגיה הבאה: אתם יושבים על ספסל בתחנת רכבת ת"א סבידור מרכז. אתם מחכים לרכבת לחיפה, בזמן שאתם מחכים, דרך הרציף עוברות רכבות שונות שנוסעות לתחנות אחרות כמו לוד, באר שבע וכו'

אתם נשארים לשבת ברציף עד שהרכבת לחיפה מגיע ורק אז אתם עולים עליה.

עכשיו תחשבו על מצב אחר בו אתם רוצים להגיע לחיפה אבל עולים לרכבת לבאר שבע עד שרואים רכבת אחרת לאשקלון ומחליפים אליה וכך אתם ממשיכים לעבור מרכבת לרכבת. כמה זמן לפי דעתכם ייקח לכם להגיע לחיפה?

התודעה שלנו היא כמו הרציף של תחנת הרכבת והרכבות מייצגות את המחשבות שלנו. אם אתם כמו רוב האנשים בעולם הזה, כשמגיעה מחשבה חדשה, לרוב תזרמו איתה עד שתגיע מחשבה אחרת "יותר מעניינת" שתיקח את תשומת הלב שלכם וכך הלאה. לרוב הקשר למחשבה הראשונה חלקי (באנלוגיה של הרכבות ללא קשר לזה שרציתם לנסוע לחיפה). תמשיכו לעבור רכבות עד שתזכרו שהייתם צריכים להגיע לחיפה ואז תעברו לרכבת שנוסעת לחיפה.

מיינדפולנס הוא "כלי" שעוזר להיות יותר מודע לרציף ולרכבות שעוברות בו, כך שאתם יודעים לא לעלות לרכבות האחרות ולחכות ברציף עד שהרכבת הנכונה מגיעה. בנוסף מיינדפולנס מאפשר לכם להישאר ברציף ללא צורך לעלות לאף רכבת. הכוונה היא שאם אני אוכל ארוחת צהריים, המודעות שלי תהיה מפוקסת סביב האוכל שאני אוכל וכך אני ארגיש את הטעמים, המרקם והריח של האוכל בצורה שלמה יותר כיוון שכל הפוקוס שלי נמצא בהווה. להבדיל מהמצב בו אני אוכל וחושב על המבחן שיש לי עוד יומיים כך מחלק את הפוקוס שלי בין האכילה ובין המבחן, מה שלא מאפשר להנות מהאוכל במלואו וגם כן לא מקדם/עוזר לי להיות יותר מוכן למבחן שמגיע.

אז איך מתרגלים מיינדפולנס?

אני לא אכנס לכל הכלים והשיטות שקיימות בפוסט הזה, אך אתן שתי דוגמאות אפקטיביות לתרגול:

1. נשימה זה משהו שהגוף שלנו עושה באופן אוטומטי ללא הצורך שלנו לחשוב או לזכור שצריך לנשום. לכן תרגול בנשימה הינו אחת הדרכים הכי אפקטיביות לתרגל מודעות מחשבתית. התרגול מתאים לכולם ואינו דורש הרבה זמן, סביבה מיוחדת או הכנה כלשהי מראש (ניתן לעשות בעמידה, בישיבה על כסא או שכיבה, העיקר שיהיה נוח). כל מה שצריך לעשות זה לפנות לכם בין 3-5 דקות בהן אתם סוגרים את העיניים ומתפקסים על הנשימה שלכם (שאיפה מהאף והוצאה אוויר מהפה) ,על התנועה של הבטן ובית החזה בזמן הנשימה. במהלך התרגול המחשבה שלכם תברח לכל מיני כיוונים, בין אם זה לצלילים שאתם שומעים, ריחות או מחשבות אחרות שאינן קשורות לנשימה. במידה וזה קורה, יש להחזיר את הפוקוס לנשימה, אל תשפטו את עצמכם או תתעצבנו שהריכוז שלכם בורח למקומות אחרים, זה כל המטרה של התרגול הזה. ניתן לחזור על התרגיל מספר פעמים ביום וכן להגדיל את הזמן של התרגיל עצמו. בנוסף לתרגול מודעות, זה מאוד מרגיע ועוזר להפחית לחצים וסטרסים שיש לכולנו במהלך היום.

2. אכילה זה עוד משהו שכולנו עושים מספר פעמים ביום, אך לרוב במהלך פעולה נוספת כלשהי (צפיה בטלויזיה, שיחה עם מישהו או מחשבות לגבי מה צריך לעשות לאחר הארוחה). בתרגיל הזה הפוקוס הולך לכיוון בלוטות הטעם, הריח והמגע בין הלשון לאוכל. כשאתם מתחילים לאכול לפני שאתם מכניסים את האוכל לפה, תריחו אותו מספר שניות, לאחר מכן הכניסו אותו לפה והתרכזו במרקם של האוכל, תנו ללשון לגעת ולהרגיש את האוכל לפני שאתם בולעים אותו. תתרכזו בטעמים של האוכל בזמן הלעיסה ובכך בתחושה הכללית בחלל הפה. גם בתרגיל זה תשומת הלב שלכם תברח לכל מיני כיוונים ומחשבות, כל מה שצריך לעשות זה להחזיר את תשומת הלב שלכם לאכילה עצמה. זהו תרגול מאוד מעניין כיוון שההנאה מהאוכל מתגברת בצורה משמעותית בהשוואה לאכילה לא מודעת.

*שתפו את החוויות שלכם בתגובות.

אם תתמידו עם התרגולים האלה, לאט לאט תשימו לב שהמחשבה ותשומת הלב פחות בורחים לכל מיני מקומות ונשארים במקום שהחלטתם (נשימה או אכילה) בנוסף להשפעות האחרות שתרגולים אלו נותנים כמו הפחת לחץ וסטרס ושיפור הריכוז במהלך היום.

"תפנימו לעומק שהרגע הנוכחי זה כל מה שיהיה לכם. תהפכו את עכשיו לפוקוס העיקרי של החיים שלכם" אקהרט טולה

רוצים לשמוע עוד? רוצים עזרה בתרגול מיינדפולנס? או לקבל כלים נוספים? תצאו למסע ביחד איתי כבר היום!

צרו קשר דרך הטופס המצורף מטה ואחזור אליכם בהקדם