מה אני רוצה?

הגלובליזציה, הרשתות החברתיות, גוגל, טינדר או במילה אחת האינטרנט, פתחו מגוון רחב וכמעט אינסופי של הזדמנויות ואפשרויות. בנוסף רובנו מפוצצים בהמון מסרים מההורים, קולגות מהעבודה והחברה באופן כללי לגבי מה אנחנו “אמורים” ו”צריכים” לרצות עד שהרצונות והתשוקות האמיתיות שלנו טובעות ונעלמות בכל הרעש הזה. מה שבסופו של דבר הופך את השאלה "מה אני רוצה?", לשאלה מאוד לא פשוטה, שהרבה אנשים מתקשים לענות עליה.

אז מה אפשר לעשות? איך מתמודדים עם זה? וכיצד מגלים מה אנחנו באמת רוצים?

כמובן שנושא הרצון והשאלה "מה אני רוצה?", מאוד מורכבים ותלויים באדם ספציפי, במקרה ספציפי ובנסיבות החיים באופן כללי. אני עדיין בטוח שיש "מפתח מאסטר" שמתאים כמעט לכל אדם וכמעט לכל מקרה, רק אם נהיה מספיק אמיצים בשביל להשתמש בו. המפתח הזה קיים אצל כולם

"איזה דבר גדול היית מנסה אם היית יודע שאתה לא יכול להיכשל?" רוברט שולר

חיים של שינויים

אני אתחיל בסיפור על בחורה בת 30 מאנגליה שנולדה לתוך משפחה פקיסטנית מסורתית. פגשתי אותה בעיירה קולוניאלית ציורית בשם אנטיגואה בגואטמלה (במהלך המסע שלי במרכז אמריקה). המשפחה שלה חינכה אותה מגיל קטן לכסות את שערה הארוך בכיסוי ראש כנהוג באיסלאם ולכבד את המסורת שהיא לעולם לא חוותה באופן אישי, מכיוון שנולדה באנגליה וחיה כל חייה בלונדון. ערך החינוך האקדמאי היה אחת מאבני הבניין של החינוך שחוותה ולכן כבר בגיל 27 היה לה דוקטורט בהנדסה ביו רפואית, תואר נוסף בכימיה ומשרה נחשקת בחברת הייטק מתקדמת עם משכורת יפה.

התואר והעבודה לא היו הדבר היחידי שהיא הייתה צריכה להשיג, בתור אישה מצופה ממנה להתחתן דרך שידוך קפדני שנבחר ע"י הוריה ומאושר ע"י משפחתה. מיותר לציין שמגע, תשוקה או אהבה לא היו במשוואה ולא שיחקו שום תפקיד בבחירת החתן. בגיל 24 היא התחתנה עם בחור פקיסטני בעל תואר אקדמי מתקדם, ממשפחה טובה ועבודה מוצלחת.

לונדון הינה עיר אירופאית מאוד תוססת ופתוחה, לכן ללכת עם כיסוי ראש, ללא האפשרות להתלבש בצורה אופנתית, ללמוד ללא הפסקה מבלי ללכת לבר עם חברות ובאופן כללי מבלי אפשרות לנהל חיי חברה נורמטיביים התחילו לתת את אותותיו. לאט לאט היא התחילה לנהל חיים כפולים שאף אחד מהמשפחה כולל בעלה לא יודע.

תחילה היא הורידה את הכיסוי ראש ופיזרה את שיערה השחור והמתולתל ופשוט התהלכה ברחובות לונדון כאדם חופשי בפעם הראשונה בחייה. לאחר שעשתה את הצעד הראשון וה"פשוט" הזה (בפועל הצעד הכי קשה), הצעדים הבאים הפכו לקלים יותר. לאחר כמה שנים, ללכת לבר עם חברות לבושה בשמלה ועקבים או ללכת לבריכה עם בגד ים שני חלקים הפך להיות חלק בלתי נפרד מהחיים המסתוריים שהיא לא חולקת כמעט עם אף אחד, במיוחד לא עם בעלה ומשפחתה.

גיל 29 הביא איתו שינויים משמעותיים, שהביאו אותה להתגרש מבעלה, להתפטר מעבודתה, לעזוב את דירתה ומשפחתה וחודש לפני יום הולדת 30 לטוס לטייל לשנה. זו הפעם הראשונה שהיא טסה לחול יותר משבועיים ועוד לבד! כמו שאתם יכולים לנחש התגובה של המשפחה לכל הבחירות האלה הייתה רחוקה ממפרגנת. אך למרות הלחץ המשפחתי והפחד שעפף אותה, פגשתי את עיניה הירוקות, החיוך הלבן ושיערה השחור המתולתל אלפי קילומטרים מביתה בגואטמלה הרחוקה.

היא אמרה לי "אני קמה בבוקר ואני לא חייבת או צריכה לעשות שום דבר. כל היום שלי פנוי וגם בעוד חודש היום שלי ישאר פנוי. אני צריכה להחליט מה לאכול בבוקר, לאן לנסוע, מה לעשות ועם מי, אבל אני אפילו מתקשה להחליט מה אני רוצה לאכול לארוחת בוקר!".

יכול להיות שזה נשמע לכם מוגזם, אבל תהיו בטוחים שזה מאוד מתסכל לא לדעת מה לעשות עם החופש שיש לך, במיוחד כשכל כך רצית בו, עבדת לקראתו וחיכת לו.

הזהדתי מאוד עם ההרגשה שלה, חוויתי את זה בעצמי. חלקתי איתה את הסיפור שלי ופרגנתי לה על הבחירות הקשות שהיא כבר עשתה. באמת התפעלתי מהאומץ שלה.

צעדים של תינוק

כשתינוק מתחיל ללכת, הוא עושה את הצעד הראשון ללא בטחון, מתנדנד ונופל. הנפילה לא מרתיעה אותו, הוא קם פעם נוספת על הרגליים ועושה שני צעדים עד שנופל פעם נוספת. לאט לאט הוא ניגש להליכה עם יותר ביטחון ועושה יותר צעדים. בדרך הוא לא מתלונן כמה קשה לו וגם לא מוותר אחרי הנפילה הראשונה. מבלי לשים לב הוא לומד לרוץ בביטחון מלא ומגלה את העולם בגובה העיניים שלו. במסע שלו הוא נוגע בהכל, טועם את הכל ועושה כל מה שעולה לראש שלו, כך הוא מגלה ממה הוא נהנה וממה לא, מה טעים ומה לא ובסופו של דבר מה הוא רוצה.

עם השנים, לאט לאט, אנחנו מתחילים לאבד את ה"תינוקיות" ו"הילדותיות" הזאת ומחליפים אותה בפחדים, תלונות, מניפולציות וויתורים. אף אחד מאיתנו לא בחר לאבד את הילד שבנו מרצון, אך המציאות בה גדלנו, ההורים, בית הספר והסביבה בה גדלנו לימדה אותנו שככה "צריך" וככה "נכון". זה מגיע למצב שאנחנו מפחדים לנסות "ללכת" בגלל הפחד מ"הנפילה" וממה שאנשים אחרים יחשבו על הנפילה הזאת. כשאנחנו לא מנסים "ללכת" אנחנו מאבדים את היכולות להבין ממה אנחנו נהנים, מה טעים ומה אנחנו רוצים. במקום אנו בוחרים מה שאנשים אחרים רוצים ואת מה שטעים להם ולאט לאט שוכחים מהרצון העצמי.

מהבחירה "הפשוטה" מה לאכול, מה ללבוש, לאן ללכת ועד הבחירה "הקשה" מה ללמוד, איפה לעבוד, עם מי לבנות זוגיות והאם להביא ילדים לעולם, כמה שיותר בחירות נבחר ככה הרצון "האמיתי" יתגלה, מה שחשוב זה לעשות צעדים קטנים כמו של תינוק, ללמוד מצעד לצעד, לא לשפוט את עצמכם על בחירות פחות טובות ולפרגן על הבחירות היותר טובות.

"ההצלחה לעולם לא סופית. הכישלון לעולם לא קטלני. מה שחשוב זה האומץ לעשות" ויסנטון צ'רצ'יל

מה אם "אני עדיין לא יודע/ת מה אני רוצה" ?

יש כמה שאלות שאתם יכולים לשאול את עצמכם בשביל לעזור לעצמכם להתחיל:

1. "מה אני באמת רוצה?" - תענו על השאלה בלי שדעות ואמונות של אנשים אחרים ישפיעו או יגבילו אתכם. תחשבו על השאלה הזאת לא מתוך מקום של מגבלות - דמיינו לרגע שיש לכם את כל הכסף שאתם צריכים ושכל דבר שחוסם או מונע באופן קסום נעלם או טופל לחלוטין.

2. מה הדברים שרציתם, חשקתם או חלמתם בשלב כזה או אחר בחיים אבל החלטתם שאתם לא יכולים לקבל/להגשים אותם ולכן הפסקתם לרצות אותם? זה יכול להיות במהלך הילדות שלכם או לאחר שהתבגרתם. יכול להיות שעבר הרבה זמן מאז שהרשתם לעצמכם לחשוב על הדברים והתשוקות האלה. שאלו את עצמכם האם זה משהו שאתם עדיין רוצים?

3. "מה אני לא רוצה?" - להרבה אנשים יותר קל להגדיר מה הם לא רוצים מאשר מה הם כן רוצים. לא מעט אנשים יענו לשאלה “מה את/ה רוצה?”, “אני לא רוצה ___”. לכן אפשר להתחיל מזה שתעשו רשימה של דברים שאתם בוודאות לא רוצים בחיים שלכם. יכול להיות שאלה דברים שהיו בעבר בחיים שלכם שאתם לעולם לא רוצים לחוות פעם נוספת. יכול להיות שאלה דברים שקיימים כרגע בחיים שלכם שהייתם רוצים לעצור. ויכול להיות שאלה דברים שלא חוויתם אף פעם אבל אתם בטוחים בוודאות שאתם לא רוצים אותם בעתיד. לאחר שאתם יודעים מה אתם לא רוצים, זה יעזור לכם להבין מה אתם כן רוצים. תשאלו את עצמכם “מה הדבר ההפוך ממה שאני לא רוצה?” או “אם אני יודע שאני לא רוצה ___, זה אומר שאני כן רוצה ____.”

אשמח אם תגיבו ותתנו את דעתכם בתגובות מטה.

אם אתם עדיין מתקשים להבין מה אתם רוצים ו/או מתקשים ללכת בעקבות הרצון שלכם, אני מאוד אשמח לעזור לכם. תפנו אליי דרך הטופס המופיע בתחתית המסך ואחזור אליכם בהקדם.